אברהם נ' מדינת ישראל – צה"ל

החלטה

1.לפנינו בקשה למתן היתר לפי סעיף 4(ג)(2) לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969 (להלן – החוק).

2.המבקש, סגן אלוף שלומי אברהם, שירת בצה"ל 21 שנים. בתפקידו האחרון, שימש כמנכ"ל "חבר" ומועדון "חבר צרכנות", זאת מיום 1.9.09 ועד ליום 13.10.13. החל מיום 14.10.13 הוא מצוי בחופשה וביום 1.11.13 הוא עתיד לצאת לחופשת פרישה שתימשך עד ליום 31.1.14. ביום 1.2.14 ישתחרר לגמלאות.

3.בקשתו של המבקש הינה לקבל את אישור הוועדה, כי חלפו שנתיים מיום גמר טיפולו בהחלטה או בהמלצה הנוגעת לחברת גינדי החזקות ופיתוח בע"מ (להלן – חברת גינדי), על מנת שיוכל להתחיל לספק לחברת גינדי ישראל (חברת האם של חברת גינדי), שירותי ניהול השקעות ועסקים, זאת החל מיום 17.11.13.

4.במסגרת נימוקיו לבקשה, ציין המבקש, כי בשנת 2010, מתוקף תפקידו כמנכ"ל "חבר", הוא שיתף פעולה עם חברת גינדי, לטובת שיווק דירות של החברה בהנחה לעמיתי "חבר", בפרויקט נדל"ן בפתח תקווה. כחלק משיתוף הפעולה, התקיים כנס מכירות בתחילת חודש יולי 2010 ו"חבר" ליוותה את חתימת ההסכמים בין חברת גינדי לעמיתי "חבר", עד לסוף שנת 2010. מאז, לא היה כל קשר בין "חבר" לחברת גינדי: לא שווקו פרויקטים נוספים של חברת גינדי לעמיתי "חבר" ולא התקיימו בין שני הגופים הללו קשרים עסקיים אחרים.

המבקש הוסיף והבהיר, כי "חבר" סייע לעמיתים רק בשלב השיווק של הפרויקט ובשלב חתימת ההסכמים, ולא טיפל בשאלות שהתעוררו לאחר מכן, בשלב מימוש ההסכם. בנושאים כגון אלה, הופנו העמיתים לטפל בנושא ישירות מול חברת גינדי. כן ציין, כי הוא שימש כגורם ממליץ בלבד ולא היה שותף בבדיקת הפרויקט בפתח תקווה ובאישורו.

5.המשיבה, מצידה, אישרה את העובדות שציין המבקש, ובכלל זה, את העובדה, שבסוף שנת 2010 פסקו ממשקיו וקשרי עבודתו של המבקש עם חברת גינדי, וכך גם יכולת ההשפעה שהיתה לו על קבלת החלטות או המלצות להענקת זכויות לחברה. משכך, המשיבה סבורה, כי מתקיימים התנאים למתן היתר למבקש לפי סעיף 4(ג)(2) לחוק. בהתייחסה לעובדה, שהמבקש עתיד לפרוש באופן פורמאלי ביום 1.2.14 ומועד תחילת העבודה המבוקשת הינו ביום 17.11.13, הודיעה המשיבה, כי לדידה אין מניעה שהוועדה תאשר כבר בשלב זה, כי חלפו שנתיים מיום גמר הטיפול של המבקש בהמלצה או בהחלטה הנוגעת לחברה, בהוסיפה, כי אם יינתן האישור האמור, תשקול המשיבה האם ליתן למבקש היתר עבודה פרטית בתקופת חופשת הפרישה.

6.הצדדים הודיעו, כי הם מוותרים על קיום דיון בפני הוועדה והם מבקשים ליתן החלטה על סמך הבקשה ותגובת המשיבה, שהוגשו בכתב.

7.לנוכח הסכמת המשיבה, ולאחר ששקלנו את הדברים, באנו למסקנה, כי יש להיעתר לבקשת המבקש. כידוע, סעיף 4(ג)(2) לחוק קובע, כי האיסור לעבוד או לקבל טובת הנאה בעסקים שהיו בטיפולו של עובד הציבור, אינו חל בהינתן אישור של הוועדה, "שעברו שנתיים מיום גמר טיפולו של העובד בהחלטה או בהמלצה". נחה דעתנו, כי מסוף שנת 2010 לא היה המבקש מצוי בקשרי עבודה עם חברת גינדי, במסגרת תפקידו כמנכ"ל חבר. משכך, ואף שדעתנו אינה נוחה מהאפשרות שהמבקש יחל לספק לחברת גינדי שירותי ניהול השקעות ועסקים, במועד כה סמוך לפרישתו מן השירות – הרי שבהינתן שלצורך האישור המבוקש די על פי החוק בשנתיים של ניתוק קשר – אין לנו אלא ליתן למבקש את האישור המבוקש.

8.לפיכך, אנו מאשרים שחלפו שנתיים מיום גמר טיפולו של המבקש בהחלטה או בהמלצה הנוגעת לחברת גינדי, כאמור בסעיף 4(ג)(2) לחוק.

ניתנה היום, ב' כסלו תשע"ד, 05 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

__________________ __________________

עו"ד י' ריכטר חבר עו"ד ב' ברק, חבר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: